השם 'ארכנה' מגיע מהמיתולוגיה היוונית, שם היא מסמלת את הקסם ואת העומק החבוי של האומנויות האפלות והעתיקות. במיתוס היווני העתיק, ארכנה הייתה אישה בת תמותה ואורגת מוכשרת, אך גאוותה בכישוריה עוררה את זעמה של האלה אתנה. כאשר העזה לאתגר את אתנה בתחרות אריגה, קיללה אותה אתנה, והפכה אותה לעכביש שגורלו לארוג לנצח את חייהם של האנושות. כיום, ארכנה נחשבת לאם כל יצורי העכביש (ארכנידה), והשפעתה נמצאת עמוק במיתולוגיה ובטקסים אזוטריים.

המשמעות של ארכנה, עם זאת, חורגת מהמובן המילולי. לפי תורות נסתר שונות, ארכנה מסמלת את הצדדים הסמויים של הבריאה, כפי שהיא מתוארת בכתבי קנת גרנט. במסורת הדרקונית והטייפונית, היא נחשבת לאלת עומקים, מלכת החלל וזו הטווה רשת נסתרת בין הממדים השונים. רשת זו, המשתרעת על פני הריק, אינה רשת רגילה, אלא אחת המאגדת את המישורים הקיימים דרך חוטי אור קלושים הנראים בחלומות כרשת של מנהרות ומערבולות. כאם-בריאה או האמא הגדולה אם תרצו, ארכנה נראית לעתים כישות נקבית זוהרת, אך גם מפחידה. היא מתוארת כאישה בעלת תווי רפטליאן, או כיצור שהוא חצי אישה חצי עכביש, אשר שערה עשוי נחשים הדומים לנחשים של מדוזה אך אלו של ארכנה עשויים מהצללים עצמם. לעיתים, היא מופיעה כעכביש שחור ומפלצתי. המאמינים בה אומרים כי ארכנה עשויה להעניק עין שלישית לאלו שמבקשים חכמה נסתרת על ידי נשיכה במצח, או שהיא מזריקה ארס אל תוך ההילה, ארס המסייע לעבור לעולם אחר.

העכביש, בדומה להיבטים של ארכנה, מסמל צמיחה והרס, מסתורין וגילוי, ארס וריפוי. במסורת ההינדית, העכביש מסמל את מאיה, האשליה הגדולה, ובאותה נשימה הוא מזכיר לנו על שליטתנו בגורלנו ועל הבחירות שאנחנו מבצעים. כאשר אנחנו טווים את חיינו, אנחנו בעצם יוצרים ומנתבים את העתיד שלנו, בדיוק כפי שהעכבישה יוצרת את הרשת שלה. כך, סמל העכביש מדגיש את משמעותן של הבחירות שלנו ומזכיר לנו להעריך את מסלול חיינו בהווה, מתוך התבוננות ארוכת טווח לעבר העתיד.

האנרגיה הנשית של ארכנה, זו הנושאת בחובה את סוד הירח ואת כוחות היצירה וההרס, מהדהדת דרך החיות הסמליות הקשורות לה: העכביש, הנחש והעקרב. נוכחותן מבטאת את התהליך הבלתי פוסק של בנייה והרס, התחדשות והתחלות חדשות, כמו גם את החסד והאכזריות שבבריאה ובגורל. מעגליות זו קשורה לשמונה רגלי העכביש, שמונה עיניו, ולסמליות המספר 8 כאינסוף. בנקודה המרכזית של הרשת מצויה מערבולת אשר בולעת את הכול – מרכז הבריאה וההרס. בנקודה הזו, כל מחזורי הזמן והאבולוציה מתחברים, והיוצר נהיה מודע לבחירותיו. הרעיון הזה מעורר בנו את ההבנה כי מה שאנחנו יוצרים כאן ועכשיו מתווה את דרכנו לעתיד.

כאשר המתרגלים חוקרים את תהליך החניכה על ידי התמקדות בתעלומות העמוקות ביותר של הידע החבוי שלהם, לפעמים הידע הופך לגולמי ופראי בשל האופי הקדום שלו. באמצעות האלכימיה המרושעת הזו, המתרגלת מתכוננת לרדת אל רחמה של האלה ולהיות הילדה בתוך הביצה, מה שמעורר תהליך ארוך ועמוק של אבולוציה פנימית. ההיבטים העמוקים ביותר של חניכה כזו הם השורשים בליבת נשמתם של המתרגלים. הם מציתים להבה שחורה בוערת הטורפת את תמצית המתרגלים ובו בזמן פותחת את רחמה של האלה הארכנית. על האדפט להאיר את הדרך דרך חשכת נשמתו, אותה יש לחקור כדי להתעלות ולהרחיב את התודעה, למקד ולתעל את המיניות הקדושה, הסמלים החריגים והמסכות האלוהיות, המתגלות כאשר האדפט מתפרק ומטהר את נשמתו.

בכמה שבטים עתיקים, העכביש נחשב לסמל רב עוצמה להגנה מפני סערות ורעמים. העכביש כטוטם קשור באופן עמוק לדרך בה היקום מתפתח, ותנועתו מיוצגת על ידי זמן ומרחב. היא קשורה גם למושג המכשפה-אמא, המורה, המרפאת והשומרת השמאנית של החוכמה האזוטרית העתיקה, המועברת מאבות לבנים ומאמהות לבנות לדורות הבאים. אלת היקום הארכנית היא חלק בלתי נפרד בתהליך זה.

בהודו, העכביש משויך למושג מאיה ולצעיפי האשליה. המונח 'מאיה' מגיע מהשורש בסנסקריט 'מא', שפירושו שאין צורה או גבול והוא מתאר את האופי האשלייתי של ההופעות וההרס של הצעיפים של כל האשליות בשגרת העולם. הקשר של העכביש עם מאיה מביא לנו את ההבנה שלא כל הדברים הם כפי שהם נראים, ומניע אותנו ללמוד לראות בעין הנפש, בעין העכביש, כדי ללמוד כיצד 'לראות' ול'נתח' את כל האלמנטים והמצבים מנקודת המבט של העומק הזה שארכנה מביאה איתה.

ברמה המעשית, טקס חיבור עם ארכנה עשוי לכלול הצהרת כוונות בקול רם ושאלות המבקשות מהמתרגלים להביט בעומק עצמם, לברר עד כמה אתם אוטונומיים ומה אתם מוכנים להקריב כדי לגדול. מדיטציה עם ארכנה, אלת העכביש במסורת הדרקונית/טייפונית, כוללת שימוש בטכניקות ויזואליזציה, עבודה עם סמלים-חותמים וחיבור אישי לאלה דרך מדיטציה ממוקדת.

יש לומר את המשפטים הבאים בקול רם לפני המדיטציה ולהרהר בהם:

- באיזו תדירות אני יוצר/ת לעצמי הזדמנויות להיות אותנטי/ת? 

- האם אני ניזונ/ה אל תוך זרם יוצר של פסיכוזת המונים הזויה? 

יצירת מרחב לבטא את עצמכם באוטונומיה אמיתית היא חזקה ומסוכנת. צורה זו מלטשת מתקן קבוע בגוף. הקול שלכם הוא חתימה ייחודית שאפשר למשוך ממנה כוח.

הכנה למדיטציה

1. יצירת מרחב קדוש/מזבח: מומלץ ליצור מרחב מתאים לעבודה עם ארכנה, כולל ציור סיגיל (חותם) שלה ושימוש בנרות בצבע שחור וכסף שמייצגים את האנרגיה שלה.
2. טיהור אנרגטי: חשוב לטהר את המרחב מכל השפעה חיצונית בעזרת קטורת מתאימה.

תהליכים מרכזיים

1. מדיטציית קורי עכביש: דמיון מודרך שבו המתרגלים מדמיינים עכביש כסוף טווה קורים סביב גופכם האת'רי ומזמין אותכם להיכנס למערה פנימית, המייצגת את הדרך אל התודעה העמוקה ואל רחם האלה.
2. עבודת חלום עם ארכנה: שילוב של דמיון מודרך עם הכנה לחלום על מנת לפגוש את ארכנה במעמקי התודעה בזמן שינה. רצוי ומומלץ להשתמש בצמחי חלימה כדי לעודד את החלימה.
3. מדיטציה עם ארכנה כ'אשת הקליפה' או לילית: המדיטציה הזו מתמקדת בהיבט האפל של ארכנה ככוח נקבי שמפתה, יוצר ומוביל את האדם או האישה לשקול מחדש את הבחירות הרוחניות שלהם.

*במדיטציות עכביש ניתן לדמיין את החיבור לרשת העכבישה הקוסמית, כאשר המתרגלים טווים את גורלם בתוך הרשת הזו. או לעבוד מנטלית עם ארס העכביש, למרות שהוא מסמל סכנה, במדיטציה כזו הוא משמש כלי לשינוי פנימי, לריפוי ולטרנספורמציה של התודעה.

באמצעות ההצעות האלו או הצעות אחרות שאתם יכולים להרכיב בעצמכם, החיבור לארכנה כאלת העכביש מאפשרת למתרגלים לחקור את המשמעות של יצירה, חיבור ולכידת התודעה בתוך רשתות מורכבות וממוקדות של המציאות. לא מעט מאמינים טוענים כי ארכנה נוכחת בתהליך והיא מביאה גלי רגיעה וכוח, שמזכירים את הלחימה שלה בכאוס ומאפשרים יצירה מתוך הצללים.

ברמה האישית, אני חווה את ארס העכביש, בדומה לכוחה של לילית, כאנרגיה כפולה – מסוכנת ומטהרת. כמו שהקליפות חוסמות את האור האלוהי, כך ארס העכביש יכול לחדור ולשנות ומעניק הזדמנות לשחרר התקשרויות שכבר אינן משרתות את מהותי האמיתית.

לילית, ככוח רוחני, אינה רק ארכיטיפ של חושך או התרסה. היא מורה שמנחה לאמץ את אותם חלקים שגדלנו ללמוד לדחות. היא מזמינה אותי לממד של אחרות, כזה הנמצא מעבר לזהויות חברתיות מוגדרות או לתפקידים מגדריים. העצמי הזה, 'האחר' או הכפילה שלי, מתקיימת מחוץ לסדר החברתי, מזכירה לי שעוצמה נמצאת במה שהעולם עשוי לקרוא לו חולשה או מרד.
דרך מדיטציות עם לילית והתבוננות על העכביש, אני מתחילה לראות את התמות הללו כחלק חשוב בתהליך השחרור הפנימי. קורי העכביש הופכים לבמה שבה אני פוגשת חלקים מעצמי שהוסתרו.

בנוכחותה של לילית, הכאוס הזה הופך לכוח מרפא שחושף את החופש לחיות מעבר לצורך להתאים. ההסתבכויות של נורמות חברתיות מתפוגגות, ומוחלפות בקריאה לחיות באופן אותנטי ולגלם את האמת הפנימית. רגעים כאלו של התבוננות מדגישים את לילית וארכנה כמדריכות לקבלה עצמית רדיקלית, אשר קוראות לאתגר הנחות ולצאת מחוץ למסגרת שבנתה לנו החברה.

באריגת מילים אלו, אני נזכרת בחיים כצורת אמנות, שבה כל חוט הוא הזמנה להכיר ולהביע חלקים עמוקים מתוכנו. עבודה עם לילית וארכנה הראתה לי שלפעמים, כדי לחיות באופן מלא, עלינו לקרוא תיגר על מה שהחברה מחשיבה כנכון ולצאת למרחב של אותנטיות רדיקלית. באמצעות אימוץ חלקינו החשוכים והפראיים, אנחנו מוצאים לא רק קבלה עצמית, אלא גם כוח יצירתי המזין צמיחה אישית והבעה עצמית אמיתית.

אז בלילה הזה,

כשקולות הרוחות,
מתגנבים דרך חלונות סגורים,
תחייכו קלות ותרימו מבט,
העכבישה כבר תמצא אתכם בין הצללים.

סמהיין שמח!

Visual Magick: A Manual of Freestyle Shamanism - Jan Fries

רשתות של תפיסה: מתווה לאונטולוגיה עכבישית - אסי משולם

Egyptian Magick - A Spirited Guide - MOGG MORGAN

She of the Night - Idlu Lili Regulus (manuscript version)

Anarch - Gast Bouschet

Ingenium - Alchemy of the Magical Mind - Frater Acher