מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים.  כך, לדוגמה, כותב רש"י כי "באדר מזל דגים מתחיל לעלות". 

מועדי החודש, דמויות וכוכבים:

א באדר - פרשת שקלים וזמן מחצית השקל

ז באדר - הולדתו ופטירתו של משה רבינו (לפי הפולקלור המקראי)

י"ג באדר - תענית אסתר.

י"ד וט"ו באדר - פורים ושושן פורים

-זרש אשתו של המן הרשע

זרש, היתה הבת של תתני, מושל העבר המערבי של נהר פרת. אביה התתני עמד בראש קבוצה שניסתה לסכל את המשך בנית בית המקדש השני. 

-שושנת יעקב

שמה של זרש מוזכר בפיוט "שושנת יעקב", שנוהגים לשיר לאחר קריאת המגילה.

אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי:

בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי:

אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים:

בְּרוּכִים כָּל הָצָדִיקִים:

וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

. 

-מזימת בגתן ותרש

בגתן ותרש תכננו לשים ארס נחשים בתוך כוס הזהב של אחשוורוש וכך להמיתו.

. 

עדלאידע

פורים הוא חג שמדגיש ומעודד שתיית יין, כמאמר חז"ל: ”חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב').

.

מורכבות מגדרית מול מסורת.

כבר בימי הביניים החזיק המלך בדחן (fool) הבדחן היה תפקיד קבוע ומעוגן במשטר, והוא היה יכול לשבור את חוקי ההיררכיה הנוקשה ואפילו לצחוק עם המלך ועליו.

חוקר הקבלה יהודה ליבס הצביע על תפיסה דומה בספר הזוהר, שלפיה הלויים לא היו רק משוררים בבית המקדש, אלא גם "בדיחי דמלכא", בדחני מלכו של עולם. ליבס הוסיף כי על פי הזוהר, דוד המלך ראה את עצמו כ"בדחנא דמלכא" ובידח את דעתו של האל בריקודים, ניגונים ומזמורים.

.

.

"לוציפר" מאת אלסנדרו ולוטלו, שנת 1534.

לוּצִיפֵר
מלטינית Lucifer, "נושא אור", הידוע גם כהֵילֵל בִּן-שָׁחַר, הוא כינויו של השטן באמונה הנוצרית.


מקור השם בספר ישעיהו:
”אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל, אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן. אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר.”

(ישעיהו י"ד, יב-טו).

דברים אלו, שבמקור כוונו כדברי תוכחה למלך בבל, מרמזים לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מגאוותו. בתרגומים הנוצריים של התנ"ך תורגם הצירוף "הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר" ככינוי לכוכב השחר. זו אחת הסיבות לכך שהנוצרים פירשו את המילה "הילל" כשם פרטי של ישות מיתולוגית כלשהי שזוהתה עם "כוכב בוקר בן אור" שהיה כינוי של האל לוציפר "נושא האור" במיתולוגיה הרומית.

הירונימוס הקדוש מפרש גם את השם הילל בן שחר כשמו של המלאך שהיה קודם מבריק כמו כוכב השחר וכעת מילל בזמן נפילתו ארצה. הוא מסתמך על דבריו של לוקאס האומר "ראיתי את השטן הנופל כברק מהשמים" (לוקאס י,18).

יש גם המייחסים את השם "בן שחר" לכוכב השחר, שהוא כוכב הלכת נוגה.

הקישור לכוכב הלכת נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו האסטרונומיות:

זה הכוכב הבהיר יותר מבין כוכבי הלכת בגלל קרבתו לכדור הארץ ובגלל שכבת העננים שמקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בנוגה רק עם זריחת השמש או שקיעתה. קל להבין כיצד נקשר לכוכב הזה מיתוס של גאווה (יומרה להחליף את השמש) שהגיעה על עונשה. 

. 

.

.

אטימולוגיה אסטרולוגית לשמות אסתר ומרדכי:

מסתבר שהמקור לשמות האלו נעוץ במיתולוגיה של תושבי עמק הפרת ואפילו קשור לצבא השמים.
מרדכי הוא גלגול שמו של אחד האלים הכבירים ביותר בתרבות המסופוטמית – מרדוך (או בל). אותו מרדוך היה אחראי לניצחון המוחץ על אם כל האלים, תיאמת, אלת הים הקדומה וכל צבא המים שלה - ניצחון שכתוצאה ממנו נוצרו השמים והארץ.

 הניצחון הזה היה כלכך עז שעקבותיו הדהדו אפילו בספר בראשית, שם מסופר על "רוח אלהים מנשבת על פני תהום" (בראשית א' ב').

 תיאמת התגלגלה לאחת מקבוצות השמים הגדולות יותר, היא שוכנת קרוב מאוד לגלגל המזלות ואפשר למצוא בשטחה מדי פעם, את אחד מכוכבי הלכת. זו קבוצת לוויתן. שמה הלטיני של קבוצת לוויתן הוא "קטו".
 כל האזור בשמיים סביב קבוצת לוויתן מכונה "הים" ויש בו קבוצות כוכבים המזוהות עם מים: דגים, הנהר, דג דרומי, דלי וגדי (שהוא בעצם עז הים). 

 .

על אסתר-אשתר, כוכב נוגה, פולקלור שומרי ומוטיב הנפילה מגן עדן:

רבים סבורים שמקור שמה של אסתר המלכה הוא באשתר.

אסטל או אסתר הם שורש המילה המתארת "כוכב" בלטינית או ביוונית ואילו אשתר (וגם עשתרת) יוצגו בשמים על ידי כוכב הלכת הזוהר, נוגה.

המוטיב של ישות שמימית השואפת למושב הגבוה ביותר של גן עדן רק כדי להיות מושלכת אל השאול, מקורו בתנועותיו של כוכב הלכת נוגה, המכונה כוכב הבוקר.

אִשְתָר היא אלה אכדית, המקבילה לאִינַנַה השומרית. היא אלת הפריון, האהבה והמין.  
האלה השומרית איננה (אישתר הבבלית) קשורה לכוכב נוגה, ופעולותיה של איננה בכמה מהמיתוסים שלה, כולל ירידתה לעולם התחתון, נראות מקבילות לתנועת נוגה ככל שהיא מתקדמת במחזוריות הסינודית שלה.

הכוכב נוגה בעברית קרוי בלטינית "ונוס", על שמה של האלה המקבילה במיתולוגיה היוונית, ובהמשך נקראת 'אפרודיטה' על שם האלה הרומאית.

כיוון שנוגה קרוב לשמש (מסלולו מצוי בין מסלול כדור הארץ לבין השמש) הוא ייראה תמיד או בערב או לפנות בוקר כפי שציינתי קודם לכן.
מסיבה זו ראו בו היוונים הקדמונים שני כוכבים שונים. הכוכב הנראה בשעות הערב היה קרוי ביוונית בשם הספרוס או וספר, והכוכב שהופיע בשעות הבוקר נקרא פוספורוס – מבשר האור (ידוע יותר בשמו הלטיני, לוציפר), או אהוספרוס – מבשר השחר.

האחרון מקביל לשם העברי העתיק של נוגה במופע הבוקר שלו – הילל בן שחר ("איך נפלת משמים, הילל בן-שחר; נגדעת לארץ, חולש על-גוים" ישעיהו יד, יב).

הבבלים, שהיו בעלי ידע אסטרונומי מפותח, ידעו שלמעשה מדובר בכוכב לכת אחד וראו בו כאמור את האלה אשתר, שלעתים תפקדה כאלת האהבה ולעתים כאלת המלחמה, ממש כמו כוכב הלכת נוגה, שלעתים סימל את חמימות הערב ולעתים את צינת השחר. בתקופה שבה גילו היוונים שמדובר באותו גרם שמים הם קראו לו "אפרודיטה".

ונוס נמצאת בדגים מה-11 במרץ עד ה-4 באפריל

ונוס מתנשאת (exalted) במזל דגים

היא מצליחה במזל הזה ומעלה באוב את התמונה המוכרת של 'לידת ונוס', המיתוס הידוע יותר אודות אפרודיטה ולידתה מקצף הגלים.

האם התמונה הזו הייתה עשויה מצמחים אז הייתי אומרת שהם צמחי מים, הם גם כחולים ואולי מקציפים.

אני חושבת על לוטוס כחול, אפונת הפרפר, ועל צמחי חלימה 'אובלאו'. את השורש סילן אונדולטה נהוג לערבב עד שהמשקה מייצר קצף לבן.

 /

שעון אסטרונומי - חודש אדר 

מלאך הממונה - סרהריאל וגם סורריאל

שבט - בנימין

 ספירה - יסוד

כוכב ממונה - צדק (יופיטר)

מתכת - ברזל

יסוד - מים

בשנה מעוברת:

 המלאך הממונה - סדריאל וסנדלפון

הכוכב הממונה - לבנה

(המידע מגיע מתוך ספר השעון האסטרונומי מאת ישיבת תדהר)

שושן פורים שמח