מהי פרמקוגנוסיה?

פרמקוגנוסיה היא מילה מפוארת, שהוטבעה על ידי הבוטנאי הגרמני סיידלר, כדי לתאר את חקר התרכובות הכימיות שניתן להפיק ממקורות טבעיים. הוא מתמקד בכיצד ניתן להשתמש בחומרים כימיים כאלו ברפואה. זה הוא תחום דעת שהעקרונות העיקריים שלו הם ככל הנראה עתיקים כמו הציוויליזציה עצמה, שכן השימוש והמחקר של חומרים כימיים המופקים באופן טבעי, נמצאים בהמון תרבויות עתיקות.

ניתן לראות בפרמקוגנוסיה התפתחות מדעית וכימית של "אתנובוטניקה". אתנובוטניקה הוא חקר הרפואה המסורתית המועסקת על ידי שמאנים או רופאי כפר מקבוצות אתניות וילידיות שונות: קבוצות אתניות אלו היו מתנסות לעתים קרובות עם תמציות שונות מצמחים, מינרלים ובעלי חיים, כדי לגלות את ההשפעות המועילות או המזיקות שלהם על גוף האדם.

לעומת זאת, בניגוד לשמאנים, הפרמקוגנוסיה כיום משתמשת במגוון גדול של ציוד טכנולוגי ומתודולוגיות מתקדמות כדי לחלץ ולזהות את החומרים הכימיים המצויים בצמחים ובבעלי חיים. לאחר מיצוי חומר, השלב הבא של הפרמקוגנוסיה הוא לזהות את השימושים הרפואיים הפוטנציאליים שיכולים להיות לו. חלק זה של המחקר מבוצע לעתים קרובות במעבדה באמצעות תרביות תאים או מחקרי רעילות בבעלי חיים.

מהם החומרים הכימיים המצויים ב-מימוזה הוסטיליס?

מאז ימי קדם, מימוזה הוסטיליס היתה חלק ממתכוני הרפואה המסורתית ביבשת אמריקה. 

השם המדעי של עץ זה הוא Mimosa tenuiflora (Willd) Poiret,

ו- Mimosa hostilis משמש כשם נרדף.

יתרונות שונים קשורים לעץ טפזקוהיט, שהוא השם הנפוץ של הוסטיליס במקסיקו. הקליפה שימשה במתכוני רפואה עממית שונים והיא מרכיב נפוץ במוצרי טיפוח העור. הבנה מלאה של הפרמקוגנוסיה של מימוזה הוסטיליס תאפשר לנו לקבוע לאילו תרכובות יש תכונות שימושיות-רפואיות או קוסמטיות. זה בתורו יאפשר לנו לבודד את מרכיבי המפתח האלו ולהטמיע אותם ברקיחה שנכין כך שנוכל להפיק תועלת מקסימלית מפלאי העץ.

הנה תיאור קצר של חלק מהחומרים המצויים ב-ק.מ.ה (קליפת מימוזה הוסטיליס), והשפעותיהם או השימושים הפוטנציאליים המוכרים שלהם. אין זו רשימה ממצה, ואני שואפת לשפר ולעדכן את הדף הזה ככל שאתקל במידע חדש.

 נביטת זרע של מ.הוסטיליס

ספונינים

ספונינים הם קבוצה של מולקולות שנמצאות לעתים קרובות בצמחים. הם חולקים קווי דמיון מבניים עם גליקוזידים (סוכרים), אך משתנים מאוד בתכונות הפרמקולוגיות שלהם. תכונות כאלה יכולות לנוע בין אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, אנטי דלקתי, אנטי טפילי, אנטי ויראלי ואנטי גידולי. כתוצאה מכך, ספונינים משמשים לעתים קרובות לייצור סבונים וחומרי ניקוי, אך גם שימשו ונחקרו לא מעט על ידי תעשיית הקוסמטיקה והתרופות בשל תכונותיהם העשויות להיות שימושיות כפי שהזכרתי לעיל.

ספונינים מחולקים באופן גס לשני סוגים: הספונינים הסטרואידיים והספונינים הטריטרפנואידים. עד כה, שלושה ספונינים סטרואידיים מובהקים וארבעה ספונינים טריטרפנואידים הופקו מ-ק.מ.ה.

Campesterol-, Stigmasterol- ובטא-sitoserol-3-0-beta-D-glucopyranosyl (ספונינים סטרואידים)

שלושת הספונינים הסטרואידיים האלו הופקו מקליפת הגזע של מ.ה בשנת 1993. למיטב ידיעתנו, טרם נעשה מחקר על ההשפעות הפרמקולוגיות המדויקות של אף אחד מהספונינים הסטרואידליים האלו.

למידע נוסף ראו מאמר קצר של ד"ר מינה פארן בנושא הכימיה של פיטואקדיסטרואידים.

מימונוזידים A, B & C ולופאול - ספונינים טריטרפניים  (Triterpenoid Saponins)

הספונינים המימונוסידים נקראים כך מאז שהתגלו לראשונה בעץ המימוזה הוסטיליס. הוכח כי יש להם תכונות אימונומודולציה כמו גם יכולת לעורר שגשוג של תאי עכבר מתורבתים. למרות שיש השערות שספונינים אלה ממלאים תפקיד בתכונות ריפוי העור, זה עדיין לא אושר מדעית.

Lupeol, עוד ספונין טריטרפנואיד, בודד גם הוא ממימוזה הוסטיליס. לופאול נחקר בצורה מעמיקה יותר בניגוד למקביליו הטריטרפנואידים האחרים והוכח כבעל תכונות אנטי דלקתיות ואנטי קרצינוגניות חזקות.

פלבנואידים

פלבנואידים הם קבוצה גדולה של תרכובות צמחיות אשר ידועות בתכונות נוגדות חמצון חזקות. יש עד 6 סוגים שונים של פלבנואידים, שלכולם יש תכונות מבניות ותרופתיות מובהקות: אנתוציאנינים (ידועים גם בשם טאנינים) הם קבוצה ידועה של פלבנואידים בעלי תכונות נוגדות חמצון יוצאות דופן. מעבר להיותם נוגדי חמצון טובים, סוגים מסוימים של פלבנואידים הוכחו כבעלי תכונות פיטוטוקסיות חזקות או אפילו תכונות אנטי דלקתיות.

למעלה מתריסר סוגים שונים של פלבנואידים כבר הופקו מהצמח מימוזה הוסטיליס. עם זאת, עדיין לא ידוע הרבה על ההשפעות הפרמקולוגיות שלהם למרות הפוטנציאל הרב שלהם.

חלק מהפלבנואידים שהופקו מהוסטיליס הם:

 Tenuiflorin A, B & C,

 kukulkan A & B ו-Santina.

אלקלואידי אינדול:

אלקלואידי אינדול רתמו תשומת לב רבה בשל ההשפעות הפסיכואקטיביות שלהם. כימיקלים אלו מיוצרים בצמחים ובבעלי חיים על ידי המרה של חומצת האמינו טריפטופן. סרוטונין הוא דוגמה מצוינת לאלקלואיד אינדול אשר מיוצר בבני אדם ומשמש כנוירומודולטור במוח. מעניין לציין כי ניתן להפיק סרוטונין גם מצמחי מימוזה הוסטיליס.

דמט  (N,N-dimetyltryptamine)

דמט מופק בעיקר מקליפת השורש של מ.ה. התרכובת זכתה לעניין רב מצד מדענים ופסיכונאוטים, בשל השפעות ההזיה החזקות שלה. זה גם אחד המרכיבים הפעילים בטקסים שמאניים ודתיים שונים. מחקרים הראו כי מלבד להשפעות הקרדיווסקולריות החריפות (עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם), דמט מהווה סיכוני רעילות נמוכים. אף על פי כן, זהו סוכן רב עוצמה המסוגל לעורר תחושות עזות של פחד, פרנויה וחרדה; כל אלה יכולים לייצר השפעות פסיכולוגיות מיידיות וארוכות טווח על המשתמש וראיית טרולים בצללים.

למרות שניתן למצוא דמט בריכוזים נמוכים ברקמת המוח האנושית, תפקידו המדויק בתפקוד המוח עדיין לא מובן. נהוג לחשוב שהוא מיוצר ב-ריאות ובבלוטות יותרת הכליה במקום במוח. כאשר הוא מגיע למוח ידוע שהוא נקשר למגוון קולטנים במוח כמו קולטני סרוטונין, דופמין, אצטילכולין וגלוטמט. כל הקולטנים האלו ממלאים תפקידים חשובים בהתנהגות, ברגש ו/או במצבי מודעות ברורים.

מימוזה הוסטיליס הוא צמח אנתאוגני, הידוע גם בשם Jurema preta בברזיל, שימש ברחבי שפלת האמזונס בתקופה הפרה-קולומביאנית, והיה ידוע על ידי האצטקים כ"עץ המתכת" Tepus-cauhuitl בשל העץ הקשה והצפוף שלו.

המתכונים המדויקים של תכשירי המימוזה הישנים של הכת הבוטנית Jurema אבדו למרבה הצער, אך מספרות אתנוגרפית ישנה יותר אנחנו יודעים שמשקאות Jurema (Ajucá או veuêka) העניקו לשמאנים חלומות פנטסטיים ומשמעותיים והביאו איתם "קסם, ואף העבירו אותם אל גן עדן" כמתואר בספר "הבוטניקה והכימיה של הזיות, 1980" מאת ריצ'רד אוונס שולטיס ואלברט הופמן.

המרכיב הפעיל העיקרי בצמח הוא N,N Dimethyltryptamine שמתוכו יש לו כ-2% במסת קליפת השורש המיובשת שלו.

למרבה הצער, לא בוצע מספיק מחקר מעבר לזה שהתחיל סטרסמן בסוף שנות ה- 90, שנחתם בשנת 2014 על ידי ריק דבלין ואגודת מאפס, בנושא חומר זה כדי להסיק אם יהיה לו שימוש קליני מועיל. מחקר עתידי עשוי לספק תשובות להשערות לפיהן דמט עשוי לשמש כטיפול בהפרעות הקשורות לסמים או חרדה. 

סרוטונין (HT-5)

ניתן להפיק סרוטונין גם מקליפת השורש של מ.ה. שלא כמו דמט, תפקידו של הסרוטונין בפיזיולוגיה של המוח מבוסס בצורה משמעותית יותר. נוירוטרנסמיטור זה נמצא וממלא תפקיד חשוב בשינה וערות, גמישות קוגניטיבית וגם בנוירומודולציה של מצבי רוח ורגשות חיוביים. 

ככל הנראה ההיבט הנחקר ביותר של סרוטונין הוא תפקידו בדיכאון, שכן אפשר לטעון שחלק מהתרופות האנטי-דיכאוניות העוצמתיות ביותר הן מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SERT's). באופן גס, SERT's הן תרכובות שמעלות את רמות הסרוטונין במוח כדי לעזור לווסת את מצב הרוח. ייתכן שמיצוי סרוטונין מקליפת השורש של מ.ה יכול לשמש בעתיד למטרות מדעיות דומות ומחקריות.

יורמאמין - Yuremamine

הפיטו-אינדול יורמאמין (שמקורו במילה הילידית "Yurema" - שנכתב גם Jurema - עבור עץ המימוזה הוסטיליס בברזיל), למעשה התגלה לראשונה ומוצה מקליפת הגבעול של מ.ה בסביבות שנת 2005, מה שהופך אותו לאחת התרכובות החדשות יותר שנמצאו בעץ זה. כל כך חדש למעשה, שבשנת 2015 התפרסם מחקר חדש שהציע שיורמאמין אולי אינו אלקלואיד אינדול, אלא פְלָבוֹ-אלקלואיד.

למרבה הצער, עדיין אין מחקרים הבודקים את ההשפעות הפרמקולוגיות של יורמאמין. אפשר לקוות שחוקרים אקדמיים וחברות תרופות כאחד יחליטו בקרוב לחקור את האלקלואיד המבטיח הזה. תכונה אחת משוערת היא שהוא פועל כמעכב MAO (מונואמין אוקסידאז).

עם פרופיל כימי עשיר כל כך, קל לנו להתלהב מהיישומים החדשים שיכולים להתגלות עבור מימוזה הוסטיליס בעתיד. השימושים המסורתיים הידועים לעץ זה ביבשת אמריקה, מגוונים כמו השמות שקיבל. .

שימושי אנטי אייג'ינג וקוסמטיים של מימוזה הוסטיליס:

התכונות האנטי-פטרייתיות, האנטי-מיקרוביאליות וריפוי הפצעים המוכרות של מ.ה אינן הסיבות היחידות שאנשים סומכים עליה.

תכונות ההתחדשות של אבקת קליפת השורש היו בעלות ברית צמודות בשגרת היופי הילידית. מאז ימי קדם, סבתות חולקות את סודן הקטן עם בנותיהן ונכדותיהן: השימוש בטפזקוהייט כטיפול אנטי-אייג'ינג טבעי ומפתח לשמירה על בריאות העור השיער.

הסבונים והשמנים של tepezcohuite משמשים נשים ילידות בטיפולי היופי שלהן. מוצרים טבעיים כאלו עוזרים להם לטפל באקנה, להימנע מהופעת קמטים, כתמי עור וסימני מתיחה מהריון. הם מסתמכים על מ.ה כדי לטפל בשיער הארוך, העבה והשופע שלהם, וזה גם מנטרל קשקשים וממריץ את צמיחת השיער.

ב-2015, במהלך ראיון למגזין Elle, השחקנית ההוליוודית סלמה האייק, סיפרה שהיא משתמשת במימוזה הוסטיליס כחלק משגרת היופי שלה, ומעדיפה אותו על פני בוטוקס. היא הופתעה מכך שהשימוש בטפזקוהייט היה כמעט לא-ידוע בארה"ב. בשנת 2011 היא השיקה קו של מוצרי קוסמטיקה, טיפוח פנים וטיפוח שיער עם מימוזה הוסטיליס כמרכיב מפתח.

פריחת מימוזה הוסטיליס בישראל.

צולם בגינה האנתאוגנית של ETHNO VIBE'S

אז מה בעצם אומר לנו המדע על מימוזה הוסטיליס?

רק לפני מספר שנים החלו לבדוק בניסויים את היעילות הפרמקולוגית והרפואית של מימוזה הוסטיליס. יש דיווחים המאשרים שתמציות ותוצרי לוואי של עץ זה שימושיים לטיפול בפצעים, זיהומים ומחלות עור כמו פסוריאזיס.

במחקר שפורסם ב-2006, נעשה שימוש בתמצית של מ.ה לטיפול בכיבים ברגליים. בתנאים מבוקרים, הם גילו שכל הקבוצה שהשתמשה בתמצית הידרוג'ל הפחיתה את הפצע ביותר מ-90% עד לשימוש השמיני, בעוד שרק אדם אחד בקבוצת הביקורת הרגילה השיג החלמה דומה. יתר על כן, לא נצפו תופעות לוואי בקבוצת הבדיקה.

הקליפה של מ.ה מכילה טאנינים, ספונינים, פוליפנולים, חלקם אלקלואידים, ליפידים, פיטוסטרולים, גליקוזידים, קסילוזה, רמנוזה, ארבינוז, לופאול, מתאוקסיכלקונים וקוקולקנינים.

סגולות הריפוי של תמציות שמתקבלות מהקליפה נחקרו מדעית, וייחסו את הפעילות הביולוגית העיקרית לתכולת הטאנין והספונין שלה. 12 מחקרים כוללים ניסויים קליניים של פיטו-תרופות המבוססות על תמציות קליפת העץ לטיפול בכיבים וורידים ברגליים.

בין הניסויים שונים, מדענים גילו שתמצית של מ.ה, בעיקר הטאנינים שלה, סייעה להילחם בחיידקים כמו Micrococcus luteus ו-Bacillus subtilis ופטריות כמו Microsporum canis, Microsporum gypseum, Trichophyton mentagrophytes, Trichophyton rubrum ו-Chaetomium that indicum. שילוב המיצוי עם אתנול היה יעיל נגד קנדידה אלביקנס.

מימוזה (Tepezcohuite) הוא משכך כאבים טבעי, זה יכול לעזור להרגעה ולשיכוך של העור, עשיר בטאנינים, ספונינים ופלבנואידים, בעלי תכונות נוגדות חמצון, ידוע כמעודד שגשוג קולגן ומשפר את תכולת הלחות בעור ואת מראה הקמטים והקמטוטים בעור.

מימוזה הוסטיליס ידועה כמחדשת עור טבעית. טפזקוהיט, בתוספת למוצרי שיער יכולה לעורר זקיקי שיער לשיער חזק ובריא יותר.

למה משמש שמן או תמצית מימוזה הוסטיליס?

שמן מימוזה אבסולוט נמצא בשימוש נרחב בארומתרפיה, קוסמטיקה טבעית וייצור סבונים. זה מרגיע ומחמם, עוזר להתגבר על חרדה ורגישות. הוא משמש גם כמייצב בתעשיית הבישום. הוא גם משמש לטיפול בעור שמנוני, עור רגיש וטיפוח עור כללי.

מקורות:

1. Orhan, I. E. Pharmacognosy: Science of natural products in drug discovery. BioImpacts, 109–110 (2014).
2. Agra, M. D. F., Silva, K. N., Basílio, I. J. L. D., De Freitas, P. F. & Barbosa-Filho, J. M. Survey of medicinal plants used in the region Northeast of Brazil. Brazilian Journal of Pharmacognosy, 472–508 (2008).
3. Anton, R., Jiang, Y., Weniger, B., Beck, J. P. & Rivier, L. Pharmacognosy of Mimosa tenuiflora (Willd.) Poiret. J. Ethnopharmacol, 145–152 (1993).
4. Choi, J.-M. et al. Identification of campesterol from Chrysanthemum coronarium L. and its antiangiogenic activities. Phyther. Res, 954–959 (2007).
5. Jiang, Y. et al. Triterpenoid glycosides from the bark of Mimosa tenuiflora. Phytochemistry, 2357–2360 (1991).
6. Rivera-Arce, E. et al. Pharmacognostical studies of the plant drug Mimosae tenuiflorae cortex. J. Ethnopharmacol, 400–408 (2007).
7. Saleem, M. Lupeol, a novel anti-inflammatory and anti-cancer dietary triterpene. Cancer Letters, 109–115 (2009).
8. Bautista, E., Calzada, F., Ortega, A. & Yépez-Mulia, L. Antiprotozoal Activity of Flavonoids Isolated from Mimosa tenuiflora (Fabaceae-Mimosoideae). Article. Chem. Soc, (2011).
9. Pochettino, M. L., Cortella, A. R. & Ruiz, M. Hallucinogenic snuff from northwestern Argentina: Microscopical Identification of Anadenanthera colubrina var. cebil (Fabaceae) in powdered archaeological material. Econ. Bot, 127–132 (1999).
10. Strassman, R. J. & Qualls, C. R. Dose-Response Study of N, N-Dimethyltryptamine in Humans: I. Neuroendocrine, Autonomic, and Cardiovascular Effects. Arch. Gen. Psychiatry, 85–97 (1994).
11. Carbonaro, T. M. & Gatch, M. B. Neuropharmacology of N,N-dimethyltryptamine. Brain Research Bulletin, 74–88 (2016).
12. Barbosa, P. C. R., Mizumoto, S., Bogenschutz, M. P. & Strassman, R. J. Health status of ayahuasca users. Drug Test. Anal., 601–609 (2012).
13. Frecska, E., Szabo, A., Winkelman, M. J., Luna, L. E. & McKenna, D. J. A possibly sigma-1 receptor mediated role of dimethyltryptamine in tissue protection, regeneration, and immunity. J.
14. Calvert, M. B. & Sperry, J. Bioinspired total synthesis and structural revision of yuremamine, an alkaloid from the entheogenic plant Mimosa tenuiflora. Chem. Commun. 6202–6205 (2015).