:

ספירלת הטקסט המתעגלת בקערות ההשבעה מהווה משכן לשפע מהויות ערטילאיות – שדים, רוחות, מפלצות וכמובן השדה לילית, שהיא הפרימדונה של מחול השדים הסובב בטקסטים של קערות ההשבעה.

:

אף היא-שד מעולם לא פיתחה קריירה כה פנטסטית כזו של לילית, שהחלה את דרכה מהמוצא הנמוך ביותר, הייתה כישלון כאשתו המיועדת של אדם קדמון, הפכה למחזרת של רוחות חושניות, עלתה להיות כלתו של סמאל מלך השדים, שלטה כמלכת זמרגד ושבא ובסופו של דבר כבת זוגו של האל עצמו. כך קובע רפאל פטאי בספרו.

בשל אותה קריירה זוהרת, כדאי להזכיר את אילן היוחסין של השדה לילית היהודית, המופיע כחלק מטקסט נוסחת ההשבעה ולעיתים כחלק מהאיורים שבהם היא ניצבת אזוקה על תחתית קערת השבעה.

.

שורשיה של לילית היהודית טמונים בשלוש מהויות מסופוטמיות של רוחות הלילית - (Ardat Lili, Lilu, lilitu) אליהם מצטרפת השדה למשתו (Lamastu) והאלה אישתר.

השילוש של מהויות הלילית - לילית נקבה, לילית זכר, וארדת לילי מייצג כוחות שהיו רעבים לקורבנות מכיוון שהם עצמם מתו צעירים, נטולי אהבה והתנסות מינית. הרוחות נאלצו לתקוף ולנדוד עד קץ הימים.

על הייסורים שגרמו הרוחות ניתן ללמוד מתוך 'ספר הדיאגנוזה והפרוגנוזה'- הלקסיקון המסופוטמי למחלות.

הספר מתאר סינדרום הנגרם ע"י רוחות ושדים המכונה 'Hand of' - 'היד'.

הלקסיקון משקף מצב בו משולש הלילית אחראי בין היתר לפגיעות מיניות ומתוך שלוש מהויות הלילית, לילית זכר הוא היחיד הפוגע בתינוקות.

.

אל רוחות הלילית הקשורים בשורשיה של לילית היהודית, ניתן להוסיף את האלה אישתר.

בספרות המסופוטמית, איננה-אישתר מתגלה כצעירה בת המעמד הגבוה, דמות חסרת מנוחה, מתוסכלת ופתיינית, הנמצאת באופן קבוע במצב של אי סיפוק מיני ואישי. מבחינה פולחנית אישתר הייתה הפטרונית של הזונות ושל הנשים. עפ"י 'ספר הדיאגנוזה והפרוגונזה' סינדרום 'יד אישתר' ייסר גברים ותינוקות.

איננה-אישתר התגלמה כאלת מלחמה אהבה ופוריות.

אישתר היתה אלה המקושרת לפולחנים במקדשים של ערים רבות.

על פני הזמן התפתח פולחן אורבני מגוון של האלה, כלומר, אישתר הפכה למעשה לשם גנרי והתייחסו אליה ברבים, כאל אלות של כתות אורבניות.

בכל עיר אישתר זכתה לכינויים מגוונים ושונים כמו 'אישתר מארבלה' או 'הגבירה של נינווה'.

אל מגוון השמות נילווה הפולחן שהבליט פן אחד מסוים של האלה שהותאם לתרבות ולמנהגים המקומיים.

הריבוי של האלה אישתר קיים גם בקערות ההשבעה בהן היא מופיעה ברבים – איסתרתא. בדרך כלל אישתר של קערות ההשבעה היא חלק משרשרת מהויות הפוגעות בנשים וגברים.

-חשוב להדגיש את טשטוש הגבולות בין עולם המתים לעולם החיים שהוא אלמנט חוזר במסורת של אישתר.

.

לבסוף, חלק דומיננטי ממהותה של לילית היהודית הגיע בתורשה מן השדה למשתו.

מוצאה של למשתו הוא שמימי. בשל מעשיה המרושעים גורשה ממשכנה בשמיים.

על פני האדמה השדה העדיפה להתגורר הרחק בהרים, בביצות, בערבה או במדבר. למשתו הייתה מהות שכולה זעם.

חלק מסימני הזהות שלה הם שיער פרוע עם ציצית, חזה חשוף, שדיים מלאים ארס ובגדים קרועים.

סינדרום 'היד של למשתו', מצביע על כך שמטרתה של השדה היה לפגוע בתינוקות לפני, במשך ואחרי הלידה.

לקראת אמצע המילניום הראשון לפני הספירה, הדומות בין משולש הלילית, אישתר ולמשתו, יצרה איחוד והתלכדות של אלה, שדה ורוח שתכונותיהן חלחלו את תדמיתה של לילית היהודית.

.

מקורות:

מי כתבה קערת השבעה – דורית קידר

שערות לילית וקרני אשמדאי – נעמה וילוז'ני

יגאל פטאי the Hebrew goddess